רבים הם האנשים שאינם בני מזל כמוני, ושהמפגש עם טסטים ומבחנים בכלל הולך ונהיה מחריד מפעם לפעם, החוויות של כישלון חוזר הולכות ומצטברות והחרדה מתעצמת מפני הטסט הבא.

המערכת הבוחנת אינה ערוכה להתמודד עם קושי כזה: לרוב המורים לנהיגה אין עניין וידע לסייע למתמודדים עם חרדה מטסט, הטסטרים אינם רואים זאת כחלק מתפקידם המקצועי והתלמיד/ה נגרר מטסט לטסט, עד שלעיתים הם מפתחים המנעות

של ממש (שהיא דפוס התנהגות מוכר וידוע בהפרעות  חרדה), מניחים את האתגר המתסכל בצד למשך שנים רבות ונמנעים מנהיגה לאורך שנים ארוכות.

 

חרדה משמעותה פחד קיצוני וברוב המקרים בלתי סביר, חסר הגיון ועוצמתי עד כדי סלידה מהדבר המעורר חרדה והימנעות ממנו. רבים מאתנו חווים או חוו בילדות פחד ממבחנים: חוסר שינה לפני יום המבחן, הרגשה כללית לא טובה, התרגשות, הזעה,

חוסר ביטחון וכיוצא בזה. אולם, כאשר פחד זה מתעצם והופך לחרדה – כמעט ולא ניתן לגשת למבחן ובוודאי לא ניתן להצליח בו.

חרדת טסט דומה במהותה לחרדת מבחנים – שניהם שייכים לאותה משפחת 'חרדות ביצוע', שחלקן נובעות מהאישיות שלנו וחלקן נצברות כחוויות חוזרות, שלבסוף עלולות להפוך לאמונה עמוקה לגבי עצמנו.

בקיצור, מי שחווה חרדת מבחנים סביר להניח שיחווה גם פחד מפני הטסט לרשיון נהיגה: השילוב בין ארגון אישיות פרפקציוניסטי, שנוטה לחשיבה אובססיבית בזמני לחץ, לצד התנסויות חוזרות בכישלונות, הוא מתכון מוצלח לכישלון בכל בחינה שהיא.

 

חשוב להדגיש שאצל מי שסובל מחרדה לקראת הטסט לרכב, אין בהכרח קשר בין המיומנות שנרכשה

בשיעורי הנהיגה לבין הביצועים בטסט עצמו. זה מאוד מתסכל.

הנבחן עלול לראות בבוחן דמות מאיימת ומסוכנת, מישהו שעלול להכשילו, מישהו נגדו.

הנבחן החרד מתקשה אפוא להתרכז, מתקשה להתמקד, נכנס לפאניקה בקלות ממצבים לא צפויים, מתנתק ושוכח את החוקים הידועים לו ועושה את כל הטעויות האפשריות.

מבחינה פיזיולוגית, עלול הנבחן החרד לחוש רעד בכל גופו, עד כדי חוסר יכולת לתפקד, הזעה מוגברת, גלי חום ודופק מהיר.

כמובן שאין כל סיכוי לעבור את הטסט במצבי משבר נפשיים כאלה.

קשה מאוד להתגבר על פחד כזה ללא הכנה מוקדמת ומה שקורה בפועל, הוא שהפחד הולך ומתעצם ממבחן למבחן וכל הרגשות השליליים, שכביכול כבר קיבלו חיזוק מציאותי – מתעצמים.

 

* נלקח מאתר "טיפול פסיכולוגי"  - לחץ כאן!